<h1>עץ חיים לרבינו יעקב ב"ר יהודה חזן מלונדרץ הלכ' נדרים פי"ב</h1>
<h2>דף ד:</h2>
הנודר נדרים לכוין דיעותיו ולתקן מעשיו נאה ומשובח. כגון שאם היה זולל ואסר בשר עליו שנה או שנתיים, או היה שוגה ביין ואסר יין או שכרות, או רודף שלמונים ואסר מתנות והנאות עליו. ובאלו אמרו חכמים [אבות פ"ג מי"ג] סייג לפרישות נדרים. ומכל מקום לא ירגיל בהם, אך יפרוש מדברים שראוי לפרש. ובב"ר [פ"ע, א'] מפיק מוידר יעקב נדר [בראשית כ"ח] שנודרין בעת צרה. אבל שאר נדרים טוב להזהר, שכל הנודר כאלו בנה במה. ואם עבר ונדר מצוה להשאל על נדרו, שלא יכשל. וזה בנדרי אסר, אבל נדרי הקדש מצוה לקיימו ולא ישאל עליהן רק מדוחק, שנאמר [תהלים קט"ז] נדרי ליי אשלם.
<h2>דף יב:</h2>
האומר לבתו ולאשתו, כל שתדור מכאן ועד שאבא ממקום פלוני הן קיימין או מופרין, לא אמר כלום. עשה שליח להפר או להקם לה אינו כלום, שנאמר [במדבר ל'], אישה יקימנו ואישה יפירנו. וכן האב בעצמו ולא השליח.
<h2>דף כ:</h2>
נדרה אשתו ושמע והתפיס עצמו בנדרה, שאמרה הריני נזירה, ואמר ואני, לא יכול להפר ושניהם נזירים, שהרי קיים לה. נדר הוא והתפיסה עצמה בנדרו, שאמר, הריני נזיר, ואמרה היא, ואני, מפר שלה ושלו קיים. נדר לעצמו והדירה כמותו וגמר בלבו להדירה ואמרה, אמן, אינו יכול להפר. כגון שאמר, הריני נזיר ואת, ואמרה, אמן, לא יכול להפר. ואם נדר והדירה דרך שאלה, שאמר, התרצי להיות [ב]נדר אסורה כמותי, ואמרה, אמן, יפר. ואם הפר שלו בטל כמו שלה. אמרה לו, הריני נזירה [ואתה], ואמר, אמן, לא יכול להפר.
<h2>דף כב.</h2>
נדרה ושמע אחר והתפיס עצמו בנדרה ואמר, ואני, ושמע אביה או בעלה והפר לה מופר וזה שהתפיס עצמו חייב.
<h2>דף כג.</h2>
שמע האב או בעל ושתק לצערה ולא כדי לקיים נדרה [הואיל ועבר היום ולא הפר ולא בטל נתקימו נדריה. נדרה] והפר ולא ידעה שהפר ועברה נדרה בזדון, מכין אותה מרדות שנתכוונה לאיסור ופטורה, שנאמר [במדבר ל'], ויי יסלח לה. עברה קודם הפרה, אע"פ ששמע בו ביום והפר, חייבת מלקות או קרבן כפי נדרה.
